מוזיקה
אושיק לוי נולד בבני ברק ב-1944 בשם אושר לוי. הוא נקרא על שם סבו, חכם סעיד (פירוש המילה סעיד בערבית הוא אושר). אביו היה ממוצא תימני-בולגרי ואמו ממוצא בוכרי-יווני. גדל והתחנך בבני ברק ובגבעת שמואל והוא אחיו של הזמר אברהם "לוליק" לוי. במשך השנים גם הופיעו יחד לא מעט.
שנות ה-60
את הקריירה המוזיקלית החל בגיל 16 בהופעת בכורה בתוכנית "חץ וקשת" של דודו דיין בגלי צה"ל. בצבא שירת בלהקת פיקוד המרכז, שהיתה הלהקה הראשונה שהשתמשה בכלים מוזיקליים חוץ מאקורדיון. נעמי שמר, שהתאהבה בקולו הנעים של לוי, כתבה במיוחד את השיר "שם הרי גולן", לדואט שלו עם חברתו ללהקה חדווה עמרני.
בשנת 1964 נכחו חיים חפר ודן בן אמוץ בהצגת הבכורה של להקת פיקוד מרכז, שהתקיימה באולם מוגרבי בתל אביב. לאחר ההצגה התרשמו במיוחד מהופעתו של אושיק לוי, והחליטו לצרפו כשחקן וזמר להצגה "שיקספיר איננו", שביים שמואל בונים בתיאטרון "החמאם" ביפו. את שירי ההצגה כתבה והלחינה נעמי שמר.
לצידו של לוי הופיעו שלמה וישינסקי ואריאל פורמן ז"ל, חבריו מלהקת פיקוד מרכז והשחקנית נירה עדי. זו האחרונה גם הייתה זו שלקחה את לוי, לראשונה, לקפה "כסית" – המוסד הספרותי־אמנותי המיתולוגי של תל אביב. שם, בין ענני עשן וכוסות קפה שחור וויסקי, ישבו גדולי היוצרים של התקופה, משוררים, שחקנים ואמנים. נתן אלתרמן, אבות ישורון, אברהם שלונסקי, אלכסנדר פן, עמוס קינן, אורי אבנרי, דידי מנוסי, אורי זוהר, אריק איינשטיין ויוסי בנאי, שהיה גם במאי ההפקות הראשונות של לוי ב"טיילת" וב"תאומים".
לצידם ישבה גם הגווארדיה הוותיקה של תיאטרון "הבימה": אברהם מסקין, חנה רובינא, שמואל סגל ויוסף קלצ'קין. כך, בגיל צעיר, מצא עצמו לוי בלב לבו הפועם של עולם התרבות הישראלי.
באותה שנה, 1964, השתחרר לוי מצה"ל ועם חדווה עמרני, דוד טל, אריאל פורמן ואריה גרנות הקים את להקת הטיילת, שהפכה ל"רביעיית הטיילת". הלהקה עבדה עם יוסי בנאי כפזמונאי וכבמאי ועם רפי בן-משה כמפיק מוזיקלי.
בנאי הפגיש את לוי עם חנן גולדבלט ומרדכי "פופיק" ארנון וכך נוצרה שלישיית התאומים. חברי הלהקה גרו יחד ברחוב בן יהודה 66 בתל אביב ובשנת 1966 העלו תכנית ראשונה: "יוצאים הערב". באותה שנה גם שיחקו השלושה בסרטו של ישראל בקר "שני קוני למל" (בכיכובו של מייק בורשטיין).
לאחר מלחמת ששת הימים יצא אושיק לוי לסיבוב הופעות בינלאומי שנמשך כמעט שנתיים, כחלק מהמאמץ הדיפלומטי-תרבותי להציג את פניה של ישראל לעולם. לוי הקים במיוחד את להקת "הכרמלים" לבקשתו של יהונתן כרמון – כוריאוגרף מוביל שהקים גם את להקת המחול הייצוגית של המדינה, בהרכב של 40 רקדנים ורקדניות מקיבוצים ומושבים.
"הכרמלים" כללה את לוי עצמו, אחיו לוליק, חנן גולדבלט, מיכל טל ורות ביקל. כמו כן הופיעו בערב אמנים נוספים מהשורה הראשונה: אילן ואילנית, חברי שלישיית "החלונות הגבוהים", יפה ירקוני ורבקה מיכאלי, ששימשה כמנחת הערב. על הניצוח המוזיקלי של הערב הופקד יצחק (זיקו) גרציאני.
הסיבוב התקיים ברחבי אירופה וארצות הברית והתקבל בהתלהבות רבה. שיאי סיבוב ההופעות נרשמו בהופעות הצדעה לישראל שנערכו באולמות מהנחשבים בעולם: אולימפיה בפריז, רויאל אלברט הול בלונדון ותיאטרון פאלאס בניו יורק.
בשנת 1969 יצאה שלישיית התאומים בתוכניתה השנייה, "רבותיי פצצה", שגם אותה ביים יוסי בנאי, עם יאיר רוזנבלום כמעבד ומפיק מוזיקלי. רוזנבלום גם הלחין לשלישיית התאומים את הלהיט הגדול "אני אוהב אותך" למילים של יורם טהר לב. שלום חנוך הצעיר הלחין להם את "ניסע לים" (למילים של חברו מהקיבוץ, מאיר אריאל). לתוכנית זו כתבו גם נעמי שמר (מילים לשיר "הכל חינם"), ואריק איינשטיין (מילים לשני להיטים גדולים שהתפרסמו באותם ימים, "קול ששון וקול שמחה" ו"חוזרים הביתה").
ביולי 1969 השתתפה השלישייה בתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לנחיתה על הירח עם השיר "בלדה בין כוכבים", ומיד לאחר מכן התפרקה. פופיק ארנון הכיר לאושיק לוי את שלום חנוך ואת יעקב רוטבליט הכיר לו שלמה וישינסקי שהיה איתו בלהקת פיקוד מרכז ורוטבליט כתב לו את הטקסט לשיר "חוזה לך ברח".
לוי נכנס להקליט אי.פי עם 4 שירים בהפקה מוזיקלית ועיבודים של אלכס וייס: "חוזה לך ברח" (יעקב רוטבליט/שלום חנוך), "שק של חלומות (יוסף פולק/שלום חנוך), "עין תחת עין" (ירון לונדון/דני ליטני) ו"פלאי פלאים" (טל כרמי/דני ליטני). המבקר זאב רב-נוף כתב בעיתון דבר: "הוא נחמד באמת. דומני שיש לו סיכויים גדולים".
כשחקן השתתף אושיק לוי גם בהפקה המקורית של המחזמר "קזבלן", בתפקיד אחד מחבורת "הברילנטינים".
שנות ה-70
ב-1970 החל אושיק לוי לעבוד על אלבום הבכורה שלו, "קצת שקט", שבו ניכרו גם השפעות שירי הלדינו שספג בבית וגם הרוקנרול. את כל 11 שירי האלבום ניסה קודם על קהל חי בהופעות עם להקת הצ'רצ'ילים ועם להקת זיעה קרה במועדון בר-ברים. האלבום "קצת שקט" יצא לחנויות התקליטים ב-1 במאי 1971. בין מלחיני השירים בתקליט היו שלום חנוך, מתי כספי, צביקה פיק ורוב הקסלי מלהקת הצ'רצ'ילים (שהיו הנגנים באלבום).
בחודש מאי 71' השתתף אושיק לוי בפסטיבל הזמר והפזמון עם "אליק השחף שלי" (ליאורה ברש/דן זכאי) ולמרות שלא זכה באחד משלושת המקומות הראשונים, הצליח מאוד במצעדי הפזמונים. בהמשך השנה הקליט שלושה שירים לסרטים ישראלים חדשים: את "בלדה לשוטר" לסרטו של קישון "השוטר אזולאי" ואת "עיר מקלט" לסרט "כץ וקרסו" של מנחם גולן ואת "בת ים והמלך" ל"אני אוהב אותך, רוזה" של משה מזרחי. כמו כן השתתף (עם השיר ""אודך כי עניתני") בפסטיבל הזמר החסידי, 1972.
בינואר 1973 פגש את המלחין ואיש הקולנוע נפתלי אלטר. בפברואר 1973 כבר יצא לרדיו "יונתן סע הביתה" שהלחין אלטר למילותיו של יהונתן גפן (עם קולות רקע של ריקי גל ורותי נבון). במאי 1973 יצא לרדיו "הייתי גבר", שיר של דוד אבידן (שהלחין קובי אשרת) ועסק בגבר שעבר ניתוח לשינוי מין.
בשישי באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, לוי קיבל טלפון מיאלו מפקד בסיס תל נוף, שאמר לו: "אושיק, זה לא הסיפור של ששת הימים. תבוא לפה". לוי, שהרבה להופיע באותם ימים בפני חיילי חיל האוויר, הגיע מיד והוזמן לשוב גם למחרת.
בבוקר שלמחרת פגש במקרה את לאונרד כהן בקפה פינתי. כהן סיפר שהוא מתכנן להופיע בקיבוצים, ולוי שכנע אותו להצטרף להופעה בבסיס. הם נסעו יחד עם פופיק ארנון ומתי כספי, שהצטרף כהן על הבמה וניגן לצידו – דבר שהותיר רושם עמוק על כהן. באותה תקופה כתב כהן את Lover, Lover, Lover.
לאורך המלחמה הופיעו הארבעה בפני חיילים בסיני. לאחר חודש כהן עזב, ולוי המשיך להופיע עם כספי ופופיק ארנון. באחת ההפסקות בין ההופעות, מצא בספר שירים של לאה גולדברג את "זה מכבר" והציע את הטקסט לכספי, שהלחין אותו תוך שעה. השיר הוקלט מיד לאחר המלחמה, בנובמבר 1973, ונכלל באלבומו השני של לוי. זו גם הייתה אחת ההקלטות הראשונות בארץ שבהן נעשה שימוש בפסנתר האלקטרוני "מוג".
מלחמת יום הכיפורים הסתיימה. מדינת ישראל ליקקה את פצעיה. גולדה מאיר התפטרה מראשות הממשלה, להקת כוורת ייצגה את ישראל באירוויזיון ובסוף אותה שנה יצא אלבום הסולו השני שנקרא פשוט "אושיק לוי". התקליט יצא ב-20 בדצמבר 1974, בהפקה מוזיקלית של מתי כספי. השירים הבולטים שבו היו "זה מכבר", "אגדת דשא", "יונתן, סע הביתה", "לא הכרתי אותך", ו"ניגון עתיק" (השיר הארוך ביותר שצעד אי פעם במצעדי הפזמונים בישראל). באלבום השתתפו אמנים רבים, ביניהם ריקי גל, רותי נבון, קובי אושרת, להקת שוקולד מנטה מסטיק, חנן יובל, ועוד.
בשנת 1976 הוציא עם המלחין והמפיק המוזיקלי נפתלי אלטר אלבום שלישי בשם "איפה טעינו". אלטר הלחין את כולו ובין השירים שבו היו "איפה טעינו" שכתב זאב טנא, "זכרון יעקב" אותו כתב אלטר בעצמו, "סימן שבא שבת" שכתב אהוד מנור, "תור א. ב. ג." (שכתב מאיר אריאל. גרסה מוקדמת לשיר "טרמינל לומינלט") ו"עד הבוקר".
בדצמבר 1978 השתתף בפסטיבל שירי הילדים מספר 9 עם השיר "טוליק" (שנכתב על תובל גבירצמן) וזכה במקום השלישי.
ב-1979 חתם את שנות השבעים כשהוציא אלבום רביעי בשם "חדש וקצת ישן", שכלל שירים קודמים שהוקלטו מחדש, וארבעה שירים חדשים כמו "טוב לחיות בעד ארצנו" ו"אל תלכי לבד".
שנות ה-80
ב-1981, אחרי הפצצת הכור העיראקי והבחירות לכנסת (שבהן זכה שוב מנחם בגין) הוציא לוי שיר חדש, שיתוף פעולה מסקרן בין יוסי בנאי (מילים) לבין יהודית רביץ (שהלחינה). השיר "ציפור אחת ביד" הצליח מאוד. בסוף השנה השתתף בפסטיגל עם השיר "דג זהב" (מילים: אפרים סידון, לחן: עוזי חיטמן).
בדצמבר 1982, השתתף בפסטיבל שירי הילדים מספר 13 עם השיר "ילד אתה שואל" שכתב והלחין עוזי חיטמן, ועיבד מתי כספי. שנה וחצי אחר כך, ב-1984, הפיק כספי את אלבומו החדש והחמישי של אושיק לוי "לילות שרב". זאב טנא כתב את כל מילות השירים, ביניהם "כמו בסרט" (לחן: יהודית רביץ), "קיוויתי שתביני", "אין מקום להפתעות" (לחן: יהודה פוליקר), "לילות שרב", "שרה ודוד" (לחן: נפתלי אלטר), "רעידת אדמה" (לחן: קורין אלאל).
בדצמבר 1984 השתתף בפסטיגל מספר 4 עם השיר "עושה את עצמי" שכתב והלחין עוזי חיטמן.
שנות ה-90
בספטמבר 1990 הוציא את האלבום השישי "בקצה ילדות", ששיריו נכתבו על פי מנגינות ספרדיות שלוי אהב בילדותו, ובו בלט במיוחד השיר "יד קטנה" (מילים: רחל שפירא).
ב 1995 הוציא אלבום שירי ילדים בשם "לפעמים, לא בכוונה" שאת מילותיו כתב יהודה אטלס. נפתלי אלטר הלחין את כולו. היה זה אלבומו השביעי כסולן.
המאה ה-21
בשנת 2003 יצא לאור האלבום השמיני – "אושיק לוי וחברים בהופעה חיה – אבל כולם", שתיעד ביצועים חיים לדואטים לשיריו עם אמנים רבים. בלט באלבום הדואט עם אסף אמדורסקי ל"יונתן, סע הביתה".
אלבומו התשיעי "אומר שירו בשקט" יצא ב-2004, בהפקה מוזיקלית של אדם גורליצקי וכלל את השיר "אהבתי", שכתב יענקל'ה רוטבליט והלחין יהודה פוליקר.
ב-2006 הופיע לוי עם הצמד האנגלי "מטאפיקס" בתל אביב, לביצוע מיוחד של שירם "11:30" (שכולל סימפול מ"חוזה לך ברח").
ב-2010 הוציא אלבום עשירי ואחרון בשם "קול וחומר", שכולו גרסאות כיסוי לשירים של משינה, החברים של נטאשה, רוקפור, ואחרים.
ב-2021 הוציא את הסינגל "דמעות שמחה" שנכתב על ידי פיטר רוט. באותה שנה השתתף באלבומו של הראפר טונה, "מזרח פרוע", בשיר "שובו של מרדכי" יחד עם הראפר טדי נגוסה.
ב-22 בינואר 2023 הוציא את הסינגל "מתגעגע", וב-16 ביוני של אותה השנה הוציא את הסינגל "עד שנגיע" יחד עם חדוה עמרני.
ב-7 באפריל 2024, הוציא את הסינגל "מחר" לציון יום הולדתו ה-80. הוא קיבל את השיר בינואר של אותה השנה, אותו כתבה לירון בן שמעון והלחין עינן פרל.
משחק
במקביל לקריירת זמרה עשירה, ניהל אושיק לוי מתחילת דרכו קריירה מקבילה כשחקן קולנוע וטלוויזיה.
את קריירת המשחק שלו החל באמצע שנות ה-60 כשלוהק ב-1966 לצד יהורם גאון בהפקה המקורית של המחזמר "קזבלן", בתפקיד אחד מחבורת "הברילנטינים".
ב-1966 לוהק יחד עם חבריו ל"שלישיית התאומים" לתפקידו הקולנועי הראשון, בסרטו של ישראל בקר "שני קוני למל" ושנה לאחר מכן, ב-1967, שיחק בסרטו של אפרים קישון "ארבינקא". סרטו השלישי היה "הצד השני" בבימויו של אורי זוהר (1968).
ב-1969 נבחר להשתתף בגרסה השלישית של המחזמר "תל אביב הקטנה" בתיאטרון בימות וגם שיחק בשני סרטים מצליחים מאוד – בסרטו של אפרים קישון "תעלת בלאומילך" וב"מרגו שלי" של מנחם גולן. גולן ליהק את לוי גם לסרטו הבא, "לופו" (1970).
בשנת 1972 שיחק בתפקיד הראשי בסרטו של פול סמית', "ז'אקו והיצאניות", לצידו של דודו טופז, סרט יוצא דופן שמשך תשומת לב רבה בשל סצנות סקס ועירום פרונטלי.
ב-1973 השתתף בסרטו של יואל זילברג, "חכם גמליאל", לצידו של יוסי בנאי.
בטלוויזיה הישראלית החל להופיע באמצע שנות ה-70. הוא השתתף בתכנית "חג לי", לצד בנות שלישיית שוקולד, מנטה, מסטיק ושובץ ב-1975 כאחד ממגישי תוכנית הילדים הפופולרית "טלפלא". התוכנית שודרה שלוש פעמים בשבוע, זכתה לשיעורי צפייה גבוהים מאוד ותקופת שידורה הייתה הממושכת מכל תוכניות הילדים שהופקו בטלוויזיה בישראל. התוכנית גם זכתה בפרס רשות השידור לשנת 1978.
ב-1976 שיחק לוי בסרטו של אסי דיין "גבעת חלפון אינה עונה" (בתפקיד ג'חנון) וגם בתפקיד המחבל בסרט הזר "מבצע ספטמבר השחור" של ג'ון מוריסון.
בשנת 1981 שיחק בתפקיד הראשי בסרטו של ניסים דיין, "סופו של מילטון לוי", שם גילם פועל במפעל מתכת שעובד קשה לכלכל את משפחתו ומסתבך בהלוואות שהוא לוקח מהשוק האפור.
ב-1983 שיחק תפקיד ראשי בסרט "אני והמאהב של אשתי" של עוזי פרס.
ב-1984 הופיע בתוכנית הטלוויזיה "בלי סודות" (ללימוד יסודות הקריאה) וגם שיחק בסרט "עדות מאונס" שביים רפאל רביבו.
בשנת 1986 שיחק בסרט שביים נפתלי אלטר, "השיגעון הגדול", לצידו של ספי ריבלין.
בשנת 1991 שיחק בסרטו של ינקול גולדווסר, "מעבר לים". הסרט זכה להצלחה רבה, וזכה בתשעה פרסי האוסקר הישראלי.
ב-1996 שיחק במחזמר "ספר הג'ונגל" בתפקיד הנמר באגירה.
בשנות האלפיים שיחק לוי במספר סדרות וטלנובלות ישראליות. חוקר משטרה ב"טירונות" (2001) ובסדרה "לגעת באושר", בתפקיד מייק (אחיו של אלי דנקר). בשנת 2004 שיחק בסדרה הקומית לנוער "הפיג'מות" בתפקיד עזרא, בעל בית מלון בנתניה ובשנים 2006-2007 שיחק ב"השיר שלנו" בתפקיד דובה הרמטכ"ל. כמו כן הופיע גם בסדרה "בובות".
אסי דיין שב וליהק אותו לסרטו "דוקטור פומרנץ" (2012) וב-2013 הופיע בסרט ארוך נוסף, "בננות" של איתן פוקס.
ב-2018 עלתה לשידור בערוץ חינוכית 23 הסדרה הקומית המצליחה "קופה ראשית", שבה השתתף לוי בתפקיד חזי הירקן.